משתתפים ואורחים יקרים
אפתח במילות תודה לכולכם על הפעילות החמה והאוהבת בפורום.
לשם כך הרשו לי לשתפכם בסיפור קצר, שנגע לליבי…

איש אחד,שנהג להשתתף בקבוצה בקביעות הפסיק להגיע לקבוצה ללא הודעה.
לאחר מספר שבועות,החליט מנחה הקבוצה לבקרו. היה זה לילה מאוד קר.
המנחה מצא את האיש יושב מול אח בוערת. האש הדולקת היתה חמימה וזמינה.
האיש הבין את סיבת ביקורו של המנחה והזמין אותו לשבת לידו בכסא נוח ,מול האח.
הוא ישב בשקט וחיכה.
שקט עמוק שרר ביניהם. שניהם התבוננו באש,בריקודי הלהבות מסביב לעצים הבוערים.
כעבור מספר דקות, בחן המנחה את הגחלים, ובזהירות רבה, בחר באחד
הבולטים מהם, ואט אט הרחיק אותו מהאש.
הוא חזר לכורסתו, נשאר יושב והמתין.
המארח התבונן בתהליך בשימת לב,מרותק למהלכו של המנחה.
אט אט החל הגחל לדעוך. בתחילה איבד ברק. אחר-כך כבה כמעט לגמרי.
תוך זמן קצר, מה שהיה קודם חגיגה של אור וחום הפך להיות גחל מכוסה שכבה
של אפר אפור מת, שחור וקר.
אף מילה לא נאמרה בין המארח לאורחו מתחילת הערב.
המנחה, בעוד הוא מתכונן לעזוב לביתו , החזיר שוב את הגחל הקר וחסר התועלת למרכז הלהבות.
כמעט מיד הוא חזר לבעור, כשהוא ניזון מהאור והחום של הגחלים הסמוכים לו.
כשעמד המנחה ליד הדלת, אמר לו מארחו:
“תודה לך על הביקור שלך ועל השיעור הנפלא שלימדת אותי .
אחזור לקבוצה ,
תבורך!!!”

אתם , משתתפים ואורחים , מהווים חלק מהלהבה, אתם הגחלים, שבזכותם הפורום יישאר חם ותוסס, וכאשר אתם מתרחקים, כולנו מאבדים מהברק…
ואני, חלי ממן, אדאג ,שהלהבה של כל אחת ואחד מכם תישאר דולקת.
אזכיר לעצמי בכל יום, שעלי לעודד את החיבור בין חברי הקבוצה ,כדי שהאש
שלנו ובינינו תהיה חזקה, יעילה ומתמשכת………..
וכך יבער הפורום המקסים שלנו באש אהבה חמימה ונעימה .
אוהבת אתכם, שבת שלום.
חלי ממן