קורה שנופלים לפעמים, וכן זה לא נעים ולא נחמד אבל השאלה הגדולה היא מה עושים אחרי המעידה. תרימי את הראש, תבהירי לעצמך שהיה מדובר בנפילה חד פעמית ותחזרי לתהליך בכל הכח.
באופן אישי, כדי להימנע מהמעידות האלה, כל פעם שאני רואה מולי דברים מפתים (מדובר לפחות בפעם ביום לצערי) אני מחייכת וחושבת לעצמי כמה הייתי אוכלת מאותו הפיתוי פעם, לפני התהליך, ומה זה גרם לי להרגיש ולהיות ולפתע הדבר היחידי שאני מרגישה מול העוגה הכי טעימה שפעם הייתי לוקחת ממנה לפחות 2 פרוסות, זה רק תחושת גועל…

כן אני מתכננת ארוחות מראש לכל היום.אין מצב שאצא מהבית ללא אוכל עד השעה שבה אני חוזרת הביתה .את ארוחת הערב אני כבר עושה באופן יותר ספונטני.
יום האתמול אולי נהרס.אבל איך היום?
הנפילות בתהליך אכן מבאסות אבל גם מצד שני נותנות את התובנה שאנחנו בני אנוש
זה קורה וממשיכים קדימה.תמיד לחשוב מה היה קורה אם לא היית בתהליך.
האם היית אוכלת יותר ולא עוצרת ?…
בהצלחה בהמשך
אוסי 🙂