- This topic has תגובה 1, 7 משתתפים, and was last updated לפני 7 שנים, 3 חודשים by
אלמוני.
-
מאתתגובות
-
13/11/2012 בשעה 9:00 #205263
אלמונילא פעילהשבוע אני סוגרת חצי שנה… ודווקא אתמול נפלתי… הייתי עצבנית בטירוף וכמובן המפלט הראשוני- האוכל… אז אומנם לא טירוף אוכל כמו פעם. אבל אכלתי 2 בסקוויטים וחתיכת פוקצה וחתיכת פיצה ושתי חתיכות עוגת בסקוויטים… וזרקתי את כל שבוע המאמץ לפח. והכי היה מתסכל שעוד בזמן האכילה אמרתי לעצמי למה את עושה את זה ועדיין לא היה לי את הכוח לעצור… כל כך מאוכזבת שבא לי לבכות כל היום… וזה גם מוכיח שלא באמת שיניתי הרגלים… דיכאון מוחץ!
14/04/2019 בשעה 3:02 #205265אלמונילא פעילירדתי כל כך יפה..קיבלתי מחמאות חוץ מבעלי המעצבן שתמיד צועק עלי ומבקש שהפסיק כי נעלם לי הטוסיק והפנים נראות נפולות..אז מיום שישי אני בולסת בלי חשבון וזהו….עכשיו אני שוב כאן .מרעננת את הזכרון קוראת ועוברת על כל התפריטים והכללים..אז נפלתי…מה אני לא אקום? בטח שאקום…נשבעת לך אני ממש אוהבת את עצמי כשאני במשקל תקין..קל לי לקנות בגדים..קל לי בחדר הכושר..קל לי בעבודה..כי אני מאושרת אז כולם מקרקרים סביבי וזה ממש נעים…אז משמש…קומי וחיזרי לתוכנית כמו גדולה…דברי איתי בשבוע הבא ויש מצב שאני מודיעה כאן שאני ירדתי לפחות 900 גרם ומה איתך? כמה את? 🙂
14/04/2019 בשעה 3:02 #205267אלמונילא פעילבשבוע שעבר ממש הרגשתי כמוכן.. אני יכולה להציע לכן להכנס לפוסט שכתבתי השבוע בדיוק על זה
blog.tapuz.co.il/odaat
אולי תאהבו או תצליחו להתחבר, כתבתי אחרי עלייה מאכזבת מאוד (2.4+) בשבוע שעבר בדיוק מהסיבות שרשמתן שם – אכזבה, אי עמידה בפיתויים מתוקים ועוד ועוד..
אבל הצלחתי להפנים שלא תמיד הכל ורוד.. ושממש חשוב להבין שזה חלק מהתהליך!
מה שצריך לעשות עכשיו (!!!) זה לאסוף את המוטיבציה, או את הקמצוץ שנשאר ולהאחז בה בכל הכח, להתחיל ספורט, להתחיל רישום, להתחיל לשתות מים בכמויות הנכונות (עכשיו כשחורף פחות שמים לב לצמא..) – פשוט להתחיל!
אין מקום לאכזבה הזו, אני אחרי שנה ושלושה חודשים בתוכנית ועדיין קורה לפעמים שאני “נופלת”.. מה שחשוב במצבים האלו הוא לתפוס את עצמנו, להבין.. הנה למרות שנפלנו.. “לא נורא!!!!” ממשיכים הלאה!
אצלי השקילה (אחרי השבוע המדוגם שעשיתי) תהיה מחר – אעדכן אתכן :מאושר: אולי זה ייתן עוד פוש לדברים14/04/2019 בשעה 3:02 #205269אלמונילא פעילמשמש יקירה,
אני ממש מתחברת למה שכתבת וגם למה שענתה לך שן-שן 🙂
אני מאמינה שאת כן שינית הרגלים, עובדה היא שבמשך חצי שנה כן עשית משהו אחר…
תבדקי – אני בטוחה שבחצי שנה שחלפה כן הרגשת / רצית ליפול על פיתויים כאלה ואחרים, תבדקי מה עזר לך שם..
כמה שנשנה הרגלים, תמיד הם יהיו קיימים בתוכנו, אני מאמינה שאי אפשר למחוק אותם אבל מה שכן אפשר זה שיהיה לכל אחד ואחת
מאיתנו ארגז כלים, שבשעת משבר נדע איזה כלי לשלוף ולהשתמש בו כדי להתמודד עם המשבר… ואני גם בטוחה שיש לך ארגז כלים כזה,
את חצי שנה בתוכנית, בטוח הצלחת לאמץ כמה וכמה הרגלים חיוביים :שמח1:
מה שלי עוזר בשעת משבר זה לעשות משהו שונה. יש לי הסכם עם עצמי, שבשעת משבר אני לוקחת בקבוק מים חצי ליטר (עם תרכיז דיאט)
ותפוח – זה מחזיר אותי למסלול, מזכיר לי שאני בתוכנית.
ותמיד תמיד תזכרי מתוקה, שזה תהליך, תהליך ארוך טווח, תהליך למידה שכל יום אנחנו לומדים משהו על עצמנו.
🙂14/04/2019 בשעה 3:02 #205271אלמונילא פעילמזמינה אותך להציץ בפוסט שכתבתי לאיילה/ענת/שולי וכו' ….
לכולם יש נפילות.
החכמה היא לקום ולהמשיך הלאה, לא להרים ידיים ולצאת בהצהרות.
ממליצה לך לקרוא בבלוג של שני blog.tapuz.co.il/odaat
ממש יומן קריאה לכל מה שקורה לנו בתהליך.
והכי חשוב, את לא לבד!14/04/2019 בשעה 3:02 #205273אלמונילא פעילכולנו באותה סירה כמו שרשמו כאן……..
כל אחד כאן בטוח מצא את עצמו באיזה שבוע של נפילה
אבל צריך לדעת לחזור למסלול…
בהצלחה לך ולכולם :אוהב:14/04/2019 בשעה 3:02 #205275אלמונילא פעילתחושות כאלה גררו אותי לנפילות אינסופיות . היום אני יודעת מתוך ניסיון של שנים רבות בעליות וירידות. אין פיתרון אחר חוץ מלהתמיד בפגישות. גם אם המשקל נעצר גם אם יש איבוד שליטה.אז אכלת אלף מנות מותרות והיום יום חדש .אין כמו הכנות להודות בפני עצמי באיזה מקום אני לדעתי זה 50% מהדרך חזרה לתוכנית.
-
מאתתגובות
יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.
