שלום לכל מי שיש לו כמה דקות לתת עצות ותגובות,
הייתי בעבר משתתפת פעילה בפורום ובקבוצה של חלי,
הפעם נכנסתי הפעם בשם “בדוי”, כי אני ממש מתביישת במצב אליו הגעתי.
אני קוראת הרבה כאן על משתתפים ש”נופלים וקמים”, על זה ש”החורף קשה וכל הזמן מחפשים דרכים טעימות להתחמם”, ש”זו תקופת בחינות.. אוכלים כל מה שזז”..
הכל מדבר אליי מאוד, הכל קורה לי גם.
אבל בניגוד לכל האנשים שמצליחים לקום ואני יודעת כמה זה קשה..מאוד מאוד מעריכה את כל אלו שמצליחים!
אני לא מצליחה להתאושש! בחצי הראשון של היום אני עושה תוכנית – ארוחות בשעות נכונות, מקפידה על שתייה, על מגוון, מכינה לי ארוחות (פשטידות, מרקים חינמיים)
הבעיה היא בחלק השני של היום, עם הכניסה לבית (או בתקופת הבחינות- כל היום בבית)..
אני לא רגועה עד שהבטן לא מתפוצצת 🙁

לא הייתי בקבוצה שלושה חודשים (מסיבות משפחתיות ואישיות)
וכתוצאה מכל הרגשות המבולבלים, החורף והזלילות שבעקבותיהם… עליתי את כל מה שהורדתי במשך שנה, עבדתי כל כך קשה ועכשיו הכל הלך לפח.
אני כל כך עצובה ומאוכזבת שאני פשוט מרשה לעצמי לטרוף כל מה שנמצא בקרבתי
אין לי כ”כ את מי לשתף, כי כולם מנסים לנחם בזה ש”זה חורף” וש”הכל יירד בדיוק כמו שזה עלה”, “תקופת הבחינות תסתיים ותחזרי לשגרה”..
אבל אני באמת כבר לא יודעת איפה הפתרון..
אני רוצה לחזור לספורט, לחזור לקבוצה,
אבל אני כ”כ מתביישת מהמבטים של אלו שראו אותי כבר עם פחות… והם בטח המשיכו לרדת…
עם כל השמחה שלי בשבילם, אני אהיה כ”כ עצובה בשבילי, שאני אחשוב על זה שיכלתי להיות איתם שם בקו הסיום
אני לא רגילה לאכזבות, אני רגילה להשיג את מה שאני רוצה בחיים, אבל איכשהו בענייני השמירה על המשקל.. תמיד זה מתפקשש בדרך.