אז אתמול התחלתי דף חדש, מצב רוח טוב, חיוכים….ארוחות לפי הספר…
הכל טוב ויפה עד ארוחת לילה…
בשע 01:00 כשהקטן התחיל שוב עם להתעורר כל רבע שעה, וכשהייתי גמורה, אבל ממש גמורה כבר מהכל…הוא נרדם ואני הלכתי לאכול :עצוב:
אכלתי את כל מה שראיתי…מתוק, מלוח, זה לא משנה, אכלתי מהר, כמו גנבה… :עצוב:
קמתי עם הרגשה נוראית…פיזית – הבטן שלי נפוחה, כועבת..
נפשית – אני מרגישה הכי חלשה, הכי מפגרת, הכי לא יודעת לעמוד במילה, לא יודעת לקיים הבטחות…
נורא..
אני יודעת שאני חייבת לשחרר ולהמשיך , אבל איך? איך? כשאין לי כוחות כבר, לא נפשית, לא פיזית…
אז הכנתי מגש יפה כמו שנירית כתבה ושתיתי דיאט ספרייט , אבל זאת הייתה רק ההתחלה, אז המשכתי במעדן, ואז בבסקויטים ואז בכל מה שאסור…
וידעתי שאני אצטער ולא יכולתי לעצור…
אני מתביישת לספר את זה למישהו…שלא יחשבו שאני לא שפוייה, כאן בפורום אני מעיזה…
וכל כך חבל לי כי אני כן נהנתי מהתוכנית, עושה שמיניות באויר כדי להצליח להכין לי דברים…ואני לא זוכרת כבר שבוע אחד שעבר בלי משבר, בלי מעידה, אני כל כך רוצה לחזור לעצמי ומרגישה שנגמרו לי כבר הכוחות להכל.. :עצוב: :עצוב: