הי ליזי,
אני מסכימה איתך שבשמירה קצת יותר קשה ושלפעמיים אנחנו מרשות לעצמנו “קצת יותר” ומשחררות קצת את היד מהדופק…ובשביל זה יש את השקילה..גם בשבועות שאני יודעת שקצת שחררתי אני מגיעה להישקל…אם לא אני ידחה את זה וירשה לעצמי לאכול עוד ויגיד לעצמי” טוב ממחר” “רק אני יוריד את מה שעליתי ואני יחזור” וזאת הטעות הגדולה שלנו, לבד זה הרבה יותר קשה להתמודד, ברגע שמגיעים להישקל ומתמודדים עם העליה אנחנו יודעים שאנחנו נצא לשבוע של תוכנית וחזרה לשגרה,אם נישאר בבית אנחנו נדחה את התוכנית ונרשה לעצמנו ורק נתרץ לעצמנו למה כן לאכול את כל הבית וכל שעה להתחיל מחדש ולהישבר..ברגע שאנחנו מוותרות על השקילה אנחנו מוותרות לעצמנו על התהליך השקילה עוזרת לנו להיות מודעים לתוכנית ולעצמנו ולדעת לפקס את עצמנו…
בקבוצה אנחנו מקבלות כוח ואנרגיות לצאת לשבוע של עשייה,תכנון והצלחה וגם אם עלינו תמיד אפשר לחזור ולרדת בחזרה,אנחנו אנושיים גם לנו לפעמיים יותר קשה וגם אם תצאי מהשמירה תמיד את יכולה להרוויח אותה בחזרה,ההצלחה שלנו היא ההתמודדות שלנו עם התוצאות גם כשהם יותר קשות…
אני ממליצה לא להישקל בבית זה סתם הורס וגורם לנו להיכנס עוד יותר לבהלה..גם המשקלים הם לא אותו דבר..תחזרי לקבוצה,לתוכנית,לסדר,לשליטה וייאללה יוצאים לעבודה!!
בהצלחה!!! :אוהב:
.
.
