גאיה, גם אני בשמירה כחמישה שבועות – בשבועיים הראשונים הרגשתי שאני עדיין במירוץ מה שבעצם לא נכון, הגעת ליעד הרצוי ולשמירה המיוחלת – תהני ממנה :שמח1:
תמיד יש בידינו את הבחירה – האם להתקדם או ללכת אחורה?
תמצאי את הדרך חזרה על ידי כך שתסתכלי בתמונות שלך, תסתכלי אחורה ותנסי להרגיש את מה שהרגשת עם העודפים? איך את מרגישה עכשיו? איפה הרווח שלך עכשיו והאם הוא שווה יותר? בטוחה שהרווח שהשגת היום שווה יותר מהתחושות שהיו לך לפני.
אם יש לך רצון, אני בטוחה שאת תמצאי את הדרך הנכונה לך להשיג את הרצון הזה – לשמור על הקיים. בטוחה שהשגת את מה שקיים בעשייה שצריכה להימשך.
תגדירי את מה שאת רוצה, תגדירי את הרצון שלך באופן חיובי; תאמיני שתוכלי להשיג את מה שאת רוצה ותסתכלי על חצי הכוס המלאה – השגת המון!!!
בהצלחה :אוהב:

לחשוב לחשוב לחשוב
לא לאכול מתוך אימפולסיביות. תנסי שנייה לפני שאת קונה / מכניסה לפה את האויבים האלה האם את באמת צריכה את זה??? האם זה משהו שלא טעמת קודם? האם זה משהו שאם לא תטעמי לא יעבור לך היום? אם כך, קחי ביס במקום לאכול בכמויו. בשביל הטעם..זה חטא קטן יותר אבל צריך לדעת לעצור אחרי ביס. אני מחלקת את הדברים הטעימים לחברים או משפחה כך שלא יהיה לידי יותר מדי מתוק, ומה שיש מכניסה עמוק עמוק לארון כדי שאני לא אראה:)
בהצלחה!! ותחזיקי מעמד, אין כמו התוצאות…:)

גאיה (שם מדהים)..
ירדת ואת שם – בשמירה.. אין ספק שהשמירה קשה יותר מתהליך הירידה. לאורך התהליך אנו “עושים תפריט” ורואים תוצאות. כשמגיעים לשמירה, לכאורה זה בול אותו דבר רק שיש לך 2 מותרות… אהה, ואנחנו נכנסים לשגרה ו/או לאופוריה כי אנחנו שם ואנחנו בטוח יודעים את התורה.
אז זהו שלא…
לשמור על השמירה – זה הסוד.
יפה כתבו ועודדו חברותיך, תשאבי כח מהן וקדימה – תתחזקי.
איך כתבה נירית: אם יש רצון מוצאים את הדרך, כשאין רצון מוצאים את התירוצים.
אני מאמינה בך… כל שנותר לך הוא להאמין בעצמך.
בהצלחוש :אוהב: