אלופה אחת!!!
יצאת להפסקה…וחזרת!!!
זה בסדר לצאת להפסקה..אם יודעים להגדיר אותה…אם יודעים לחזור ממנה לשיעור…
והחיים שלנו הם שיעור אחד גדול…אז טוב שחזרת!!!

המחמאות גורמות לך להיכנס לשאננות??!!
זה קרה גם לי…
אני אימצתי לעצמי 2 דברים:
1. אטמי אוזניים..אני לא באמת מקשיבה..אני רק שומעת…
2. יחד עם המחמאות, יחד עם זה שאני נכנסת למידה שלבשתי רק בכתה ו', …יחד עם ההרגשת “השכרון” הזו, אני מיד מכניסה לעצמי לראש את התמונה, את הרגע האינטימי שבו החלטתי להגיע ולהרשם לחלי ממן…אני תמיד נזכרת באופו אוטומטי כמה היה לי רע שם…באותו יום מול המראה!!!
כמה לא יכולתי להתסתכל על עצמי, שם באותו רגע עם אותו בגד..
ואני עוצמת את עייני ומרגישה לרגע, כאילו אני שם שוב!!!
ומודיעה לעצמי: לשם אני לא חוזרת!! ואת מה שהרגשתי שם אני לא שוכחת!!!
האם את זוכרת את הרגע שעשית STOP!!!???
האם את זוכרת איך הרגשת שם???
האם את מרגישה את הטעם החדש של “ארץ הרזון”???????
קחי איתך את זה השבוע…לעשיה ולהתמדה…
מאמינה בך!!