מאד מבינה אותך… היו לי עד לא מזמן כמה שבועות שהייתי במנהרה התחתית.
עצה שלי – תמשיכי כמובן ללכת למפגשים של הקבוצה, ותיראי בכל זה תהליך.
בהתחלה יש דרייב מטורף, “רצח בעיניים”, וזה קל…. אח”כ מגיע הקושי שבגללו הגענו בכלל למקום של עודף משקל. כל אחת עם הסיפור האישי שלה. אם זה ייאוש או חוסר אמונה , הלקאה עצמית, חיפוש נחמה, לא חושבת שמגיע לי להיות…. מה שזה לא יהיה , יש סיבה לקושי וצריך להתייחס אליו מאד בכבוד ובסבלנות וזה קשה, אני יודעת… כי רוצים להרזות וכו'.
תראי בזה שלב זמני שמה שנדרש ממך הוא ללכת לקבוצה, לנסות למלא את הבית בחינמיים ולהיפטר מ”אוייבים”, להשתמש במדריכה, בפורום, בקבוצה, בקרובים לקבל תמיכה והכוחות יחזרו.
לא לכעוס על עצמך, לנסות בעדינות אך בנחישות לפלס דרך לעבר המטרה שלך עם האתגרים שבדרך.
לא להישבר….
בהצלחה

“כשחשוך בחוץ סימן שעוד מעט תהיה זריחה”…
לאיזו מנהרה בדיוק נכנסת??? ואם חשוך פשוט תדליקי אור. חפשי את הדרך החוצה.
היית על גג העולם – סימן שיש מקום כזה.
קדימה צאי מהמחילה שהתחפרת בה שבי ותכנני מה את אוכלת מחר, מחרתיים וכל השבוע.
עכשיו כשהכל כתוב אני בטוחה שלא תזדקקי לפרוג'טורים או פנסים, כי כשאת רוצה את יכולה ושתינו יודעות את זה.