חושבת שכמעט כל ילדה בגיל העשרה, בתחילתו או באמצעו, חווה השמנה, שעוברת עם השנים ועם הגובה.
ממליצה לך לנקוט עם הילדה בגישה של: “רק אם את מרגישה ששמנת (ובעיני את הכי יפה בעולם!) אעזור לך. בואי, אקח אותך לדיאטנית שתכין לך תפריט עשיר, מגוון, טעים ושיעזור לך לרדת במשקל בלי סבל ובלי להיות רעבה”.
אם היא מסרבת להגיע לקבוצת ילדים, תפריט היא צריכה לקבל רק אצל דיאטנית של קופת חולים. בדרך כלל התורים נקבעים מהר וזה בחינם או בעלות סמלית.
בשלב זה בחיים קבוצת השווים (בני גילה) הם הם אלה שישפיעו על התנהגותה והתנהלותה.
מקום האם, לצערי הרב, מוגבל…
אם הילדה מוכנה להכנס לתוכנית, את צריכה להיות שם כמלווה וכתומכת. לא מעבר לזה.
יחסי אם-בת בכל הנוגע לתזונה הם לרוב לא פשוטים. על כך נאמר ונכתב רבות…

אבל יש דבר נוסף שבעיני הוא המפתח לשינוי אצל הילדה. אצל כל ילדה. בכל בית: הדוגמא האישית שלנו ההורים.
יש לי 3 ילדים: בת 17, בת 16 ובן 10. אני בתוכנית של חלי כבר שנים. ילדי כבר התרגלו למשפטים כמו: “רגע, אני צריכה לאכול את ארוחת 10 עכשיו. תמתינו… / זו המנה המותרת שלי. אין כיבודים!”. אני מבשלת בריא, לוקחת מנות בגדלים סבירים ומנה מותרת פעם בשבוע. רק כאשר הן שואלות ומתעניינות, אני מסבירה מדוע אני עושה את זה.
הדוגמא האישית בבית היא המפתח. ילד שגדל ורואה סביבו אוכל בריא, טעים, מגוון ורואה לנגד עיניו הורים פעילים גופנית, זה מחלחל ומשנה משהו בתפיסת העולם.
כתבתי את הכל בלי להכירך. אשמח אם קלעתי… אם לא, אל תכעסי עלי…
זהו.
בהצלחה לבת ולך.
איילה
:שמח1: