לפני שהתחלתי את התכנית של חלי ממן, שימושי המים היו מבחינתי: שטיפת כלים, מקלחת, שירותים ומכונת כביסה. בתחילת התהליך כמעט ולא שתיתי מים. לא הרגשתי צורך מאחר ואני נמצאת רוב היום בחדר עם מזגן. כתוצאה מכך, סבלתי מכאבי ראש חוזרים ונשנים והמשקל היה תקוע.
כדי להתגבר על זה הוספתי תרכיז ללא סוכר, נענע עם לימון וקרחונים הייתי קונה בקבוקים יפים וצבעוניים וזה משך אותי לשתות יותר.
עם הזמן עברתי למים בלבד והיום כשאני שותה בין 3-4 ליטר ביום, זה עושה לי רק טוב. מלבד הירידה במשקל, אני מרגישה טוב יותר מבחינה בריאותית- פחות כאבי ראש ויותר אנרגיות.
והמשפט שתמיד מנחה אותי בעניין המים הוא שהם כמו מסיר שומנים. ומה שחיזק את זה היה שבשבוע ששתיתי יותר זה בא לידי ביטוי בירידה גדולה יותר במשקל.
• קושי נוסף שהיה לי בתחילת התהליך הוא שהייתי מאוד תבניתית וזה שעמם אותי והוריד לי את המוטיבציה. לדוגמה: כל ערב הייתי אוכלת חביתה, כף גבינה, 2 פרוסות לחם, 6 זיתים וירקות. כבר היה מצב שהייתי מתבאסת כשהגיע הערב.
התייעצתי עם המנחה שלי והיא באמת אמרה לי: “את אוכלת ממש מסכן” ובנינו יחד כמה ארוחות לדוגמא.
בשלב הזה התחלתי בעשייה. נעזרתי במתכונים המפורסמים באתר ובחומר המחולק בקבוצה והכנתי אותם לפחות פעמיים בשבוע, התייעצתי עם משתתפים אחרים בפורום הכללי, הורדתי את האפליקציה על מנת לקבל מידע זמין כל הזמן. חיפשתי מתכונים שהמרכיבים שלהם די זהים למאכלים שנהגנו שנהגנו לאכול בבית לפני התהליך כדי לא להרגיש שונה.
• עם המנה המותרת היו כמה שלבים: בתחילת התהליך פחדתי לאכול מנה מותרת. זה נשמע לי לא הגיוני שב”דיאטה” אפשר לאכול גם דברים משמינים ולרדת במשקל.
במשך הזמן, בכל פעם שהייתי “נופלת” או אוכלת משהו שלא קשור לתכנית, הייתי נשענת על המנה המותרת.
לבסוף, אכלתי אותה בתור מנה בפני עצמה, מכל הלב ועם חיוך רחב כי הבנתי שזה משרת אותי, אני מצפה לזה ולכן מצליחה להתאפק בשאר הארוחות ונמנעת מנשנושים.
• שעת אחר הצהריים הייתה המוקש הכי גדול שלי. הייתי מגיעה הביתה, מניחה את התיק אחרי יום עמוס ומתיש ופונה ישירות למטבח לחפש משהו מתוק. (כמובן שבודקת שאף אחד לא רואה) .לא האמנתי שאני מסוגלת לאכול כל כך הרבה מתוק בשלוש דקות
כשזיהיתי את השעה הזאת כבעייתית, טיפלתי בזה נקודתית: הכנתי מאכלים חינמיים והנחתי במדף העליון במקרר, שמתי על השיש שקית ריקה ובה שמתי את כל המתוקים והנשנושים שהתכוונתי להכניס לפה וברגע האחרון עצרתי את עצמי. הכמות שהייתה בשקית בסוף הערב פשוט הגעילה אותי והרגשתי תחושת ניצחון שחסכתי מהגוף שלי את כל זה.
הגדולה היא לזהות קושי, להסתכל לו בעיניים וגם ולפתור אותו בדרכים המתאימות לנו.