סיפור ההצלחה של אנדראה גופר המנחה

כל חיי הייתי רזה. בהריון העליתי 25 ק”ג, כי לי אמרו שכשרואים שני פסים, צריך לאכול בשביל שניים. אז אחרי הלידה, אני ונועם המתוק שלי מטיילים בקיבוץ. אני עם שמלה גדולה, שרה למתוק שלי בעגלה ושום דבר לא מפריע לאושר החדש שאני מרגישה בלב.
נועם התחיל להיות במסגרת, הנקראת בקיבוץ “בית תינוקות”. ואני נסעתי למשביר לקנות חיתולים. זוכרת שמיהרתי נורא ושאלתי את הבחור לפניי בתור לקופה אם אני יכולה לשלם לפניו את הפריט האחד שרציתי לרכוש. הוא הסתכל אליי מהשערות על ראשי ועד הנעליים, לא פעם אחת ולא פעמיים, אלא ארבע פעמים!! מבט הנקרא, אגב, “רנטגן” : ). ענה לי בשליליות והמשיך את יומו.
עבורי זאת הייתה נקודת המפנה, כי הבנתי שאני כבר לא הבחורה שתיארתי לי, שהוויז’ואל שהיה בראשי לגבי הנראות שלי השתנה, ואני פשוט לא שמתי לב.
למחרת נרשמתי לקבוצה של חלי ממן, ומאז הכל היסטוריה. היום, 25 ק”ג פחות, הייתי שמחה להודות לבחור מהתור במשביר, כי בזכותו הבנתי את עצמי. את זה שגם המראה החיצוני חשוב לי. וכשהגשמתי את החלום של הגעה לשקל היעד, הבנתי שהשמיים הם הגבול והצלחתי בכל תחום בחיי. כי ההצלחה היא ממכרת.

בהתחלה כי חברות שלי הצליחו בעזרת חלי. נשארתי כי הבנתי שהתכנית בריאה לי, אני לא מוותר על שום אב מזון ואני גם מתפנקת בכיף שלי בשוקולד טעים פעם בשבוע, בלי ייסורי מצפון.

נשקלת כל שבוע. אני תמיד עם היד על הדופק. אבל בעיקר, שחררתי את ההתעסקות באוכל כשאורח חיים נכון הפך לחיים עצמם. הכנסתי את זה גם לביתי וגם משפחתי נהנית היום מפלטת ירקות טעימה ב – 16:00 כשאני מחזירה את הילדים מהמסגרות, במקום חטיף.