מה כבר נשאר להוסיף שלא אמרתי?!

איהלולי, מה אני כבר יכולה עוד להוסיף שכבר לא אמרתי, הבעתי והרגשתי..
איך פתאום המילה תודה, נראית לי כל כך קטנה לעומת מה שנתת ועשית בשבילי!
אולי אם אני ארשום אותה מספיק פעמים היא תקבל את העוצמה הראויה!?
ננסה…
תודה- שמהרגע הראשון, ראית אותי מעבר לשומנים.
תודה- שידעת מהתחלה, מה שאני יודעת היום 🙂
תודה- שגם שנפלתי לשוליים החזרת אותי חזרה לדרך הישר.
תודה- שלימדת אותי להתאפר כמו אישה.
תודה- שגרמת לי למצוא את האישה שבי.
תודה- ששמת לי סולם ולימדת אותי כל פעם לעלות מדרגה אחת בהדרגה.
תודה- על ההקשבה האינסופית, גם שלא באמת יצאו מילים מהפה.
תודה- על הנתינה הבלתי פוסקת שלך.
תודה- שהיום אני חיה בחלום, ולא בסיוט.
תודה- שאת כמו אחות גדולה!
תודה- שהיית שותפה איתי לדמעות של שמחה ולא של עצב, לראשונה בחיי!
תודה- על כך שאני מרגישה יפה היום ולא רק מבפנים.
תודה- שאת זאת שישבת שם מאחורי שולחן השקילות כשנכנסתי לקבוצה פעם ראשונה!
ותודה יותר מכל- שאת זאת את!
אוהבת ומחבקת, מעריכה ומכבדת!
גלגול-קבוצת פרדס חנה-" Number 1#"
נכתב ל – איה