שינית את חיי , לקחת אז את ידי בידך
והכנסת אותי אל תוך הקבוצה.
פקחת את עיניי , הרשית לי לשבת לצדך
ולראות את הקולות מכאן, את קולות הרזון, את הקולות שאומרים שאני יכולה, שאני חזקה, שאני אצליח.
שינית את חיי, עזרת לי לצאת אל האור, ציירנו ביחד את חיי כרזה..
הראית לי ולימדת אותי איך אפשר להתמודד וגם להנות מההתמודדות הזו.
הזמן עובר, והנה עוד מעט שנה חדשה,
לא אשכח איך כמעט לפני שנה, פגשתי בך, איך נגעת בליבי, חיבקת ותמכת ובעיקר רוח חדשה נתת בקרבי.
וחוץ מזה, את יפה ולא רק מבחוץ אלא בעיקר מבפנים, מעטים האנשים שיודעים כמה אהבה את מעניקה יום יום שעה שעה ולא רק לנו, אלא לכל מי רק שאת יכולה בכל מיני מסגרות. שינית את חיי, הפכת את האסור למותר כשהלב היה כל כך שביר, פקחת את עיני, הראת לי בגלוי מה נסתר ולימדת את גופי לשיר:"השליטה הרבה יותר טעימה.
תודה.
נכתב ל – איה