סיפור ההצלחה של קרין קרוגלן המנחה

לפני 3 שנים נסעתי לטיול של אם ובת לפיליפינים כחלק מהאטרקציות של הטיול התבקשנו לעלות למעלה הר געש פעיל באמצעות חמורים דבר מפחיד לאור העובדה ששקלתי יותר מהחמור ,
כל הדרך למעלה מלמלתי “שמע ישראל” שלא יפנו אותי במסוק הביתה .כשהגעתי לפסגה צילם אותי צלם חובבן כחלק מעסקי התיירות שם.
כשקיבלתי את התמונות הדבר הראשון שעלה לי לראש זה לשלוח בוואטסאפ תמונה למשפחה שנשארה בארץ ולהשוויץ.
כעבור כמה שעות חוזר אליי אחי עם הודעה שכתוב בה “מסכן החמור ”
לא הבנתי מה כוונתו ושלחתי לו הודעה נוספת “עזוב ת’חמור תסתכל על הנוף”
הוא ענה לי:
“הסתרת את כל הנוף”
חשתי תחושת בלבול ספק כעס והנחתי לזה אבל משהו בדברים שלו חלחל בי וגרם לי להסתכל אחרת על האמת .
בעודי חושבת על הסיטואציה הלא נעימה הבטחתי לעצמי כשאחזור לארץ אני נרשמת לקבוצה (בפעם הרביעית בחיי)
חזרתי לארץ ביררתי על קבוצה אבל כשמנמנה טיפוסית החלטתי להירשם רק אחרי חג הפסח .
“עשיתי את הארוחה האחרונה” שערכה שבוע ואז נרשמתי לקבוצה .

כי סימנתי ונכחתי בקבוצות תמיכה האחרות בעיר שבה אני גרה ולא רציתי לחזור לשם .
החלטתי משנה מקום משנה מזל,מקום חדש התחלות חדשות וכך היה .

הידיעה שיש לי מטרה בכל זמן נתון נתנה לי את הכח להמשיך ולכבוש יעדים.