במדור מכתבי התודה נוכל לקרוא המוני מכתבים מרגשים ממשתתפים שבחרו בשינוי, באורח חיים בריא ומעל "במת האתר" העלו על הכתב ושיתפו בתחושותיהם. חלי וצוות המנחות/ים הנפלאים הם שהובילו אותנו לתוך המסע ועל כך אנו מוקירים להם. אבל מה עם מכתב תודה לעצמי?
אלמלא רציתי, לולא החלטתי… כל זה לא היה קורה.
אז הנה מכתב תודה לעצמי: אני מודה לעצמי על כך שבחרתי להתעורר ולבחון שוב כיוון חזון וערכים.
תודה שבחרתי ללכת במסע לאהבה עצמית, לראות עצמי במקום הראשון ולאפשר לאחרים לתת בידי את הכלים לדרך חדשה.
אני מודה לעצמי שרכשתי הרגלים נכונים ובריאים יותר, השכלתי להניח לשווא ולהתמקד בשווה, שאפשרתי לעצמי לחלום ואז לפקוח עיניים למול מציאות מתחדשת – אחרת.
מודה לעצמי שלא ויתרתי גם כשהיה לא קל, וגם כשעיגלתי פינות, כשמעדתי, כשעשיתי לעצמי הנחות – ידעתי לקום תחת ליפול לאנחות. תודה לעצמי שפיניתי מזמני להגיע למפגשים, שקיבלתי והכלתי בלי שיפוט, ועם אמפטיה ואהבה את העזרה שביקשתי. תודה שהתחייבתי, הצבתי יעדים, והבנתי שאני לא מחוייבת לנצח אבל מחוייבת לעשות את הטוב ביותר כי הזדמנויות לא הולכות לאיבוד, מישהו אחר לוקח את אלה שאנחנו מפספסים
"לחוש הכרת תודה ולא לבטא אותה, זה כמו לעטוף מתנה ולא לתת אותה"
ויליאם ארתור ווארד
נכתב ל – לעצמי