אסנת היקרה
אין לי מספיק מילים לומר לך מה אני חושבת, וזה מוזר, כי אני הרי סופרת…ובכל זאת חסרות לי מילים כרגע. בזכות המפגשים המרתקים שאת יוצרת, בזכות ההומור הנפלא שלך, בזכות מה שאת, לא נשברתי. כל כך קרובה לשמירה, ובכל זאת שנה שלמה של עליות וירידות של 200 גרם. פשוט להתעלף. הייתי מאד קרובה להישבר. הכי קרובה בעולם. אבל את לא נתת לי. משכת אותי בכוח. כשלא באתי – כתבת לי שאני חסרה. כשבאתי, שבורה ועצבנית – חייכת אלי, עודדת אותי, אמרת שאני נראית נפלא. אבל כל זה עוד כלום. נתת לי כוח לשחרר את הלחץ, להפסיק את הטירוף, לא להישבר. והנה – ברגע שעשיתי מה שאמרת, פתאום ירד לו קילו. אני לא יודעת מה יקרה בהמשך. מאמינה שאחזור מהר לשמירה. הרי הייתי שם שבע שנים!!! וגם כשעליתי – עליתי מעט, וגם זה בזכותך. אני יודעת שאין הרבה סדר בדברים שכתבתי כאן, אבל הזהרתי מראש שאין לי מילים. אוהבת אותך אסנת נעים. את אחת ויחידה.