אני, שהייתי מלכת הדיאטות, זאת שיכלה להתחיל בכל פעם מחדש, רק בהחלטה, הגעתי למשקל שיא, מבלי יכולת לקחת את עצמי בידיים, למרות שידעתי שאני מוליכה עצמי לאבדון פיזי ונפשי.
וכמוך, היה נדמה לי שאנשים מתענגים על זה, ומפתים אותי להשמין עוד… עוד… ועוד, כאילו שזה סוג של ניצחון בעבורם, לראות את זאת שהפכה להיות גורו הדיאטות והמודל לחיקוי, משמינה בשנית.
והייתי חלשה, וחסרת בטחון, ואפשר לומר שאפילו נגעלתי מעצמי. עד שהבנתי: אנשים יכולים להיות טובים, ויכולים להיות רעים. זאת הבחירה שלי אם אני נותנת להם לשלוט עליי, לטוב ולרע.
הנפש שלך לא תתמלא אם תמשיכי לאכול ללא הכרה, הגוף יהיה רגוע לשבריר שניה, ואז ימלא את הנשמה בחרטה ובשנאה עצמית. עזבי, את לא צריכה את זה.
קבלי החלטה, תזכרי בחוזקות שלך, בזמנים בהם היית חסינה מפני פיתויים, ותשנני לעצמך שאת משחזרת את ההסטוריה, כי זה מה שאת רוצה- להיות במקום הזה, הגבוה והחזק (והרזה), לא במקום של אכילה רגשית, חוסר בטחון ו”לעג” הסביבה.
לא כדי להראות לאלה שסביבך שהם לא יוכלו לך, אלא כדי לשים את עצמך ואת הצרכים האמיתיים שלך במרכז, ולא לספור אף אחד תוך כדי תהליך. לא את אלה שלא יודעים לפרגן, בכל אופן.
הכל בראש, לא בשמים….
בהצלחה ושנה טובה ומאושרת 🙂
